רש"י על בראשית רבה מ״ג:ד׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור בראשית רבה מ״ג:ד׳
4 וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט וגו' בראשית יד, טז, רַבִּי יוּדָן אָמַר אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הֵשִׁיב, וְטַף לֹא הֶחֱזִיר, עָמְדוּ וְנִתְגַּיְּרוּ וְגָדְרוּ עֶרְוַת אֲבוֹתֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל ז, כד: וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם, מִי הֵם רָעֵי גוֹיִם, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יג, יג: וְאַנְשֵׁי סְדֹם.
פירוש רש"י על בראשית רבה מ״ג:ד׳
4 אנשים ונשים החזיר וטף לא החזיר. דכתיב וגם את האנשים ואת העם וטף לא נאמר:
5 ס"א. וע"כ לא החזירם כדי שלא ישאלם מלך סדום ממנו. והניחן במקומם אחר שהרג האוכלוסים ע"כ:
6 עמדו. הטף במקומם ונתגיירו וגדרו ערות אביהם הה"ד והבאתי רעי וגו':
7 ס"א והבאתי. להתגייר: